מאמרים פובליציסטיים

סיבת המוות: הפקרה בזדון
Author: אבשלום אליצור

 

אבשלום אליצור

סיבת המוות: הפקרה בזדון

פורסם ב-YNET 19.08.2008

בארה"ב, בתעודות פטירה לאנשים שהוצאו להורג, נוהגים הרופאים לציין בסעיף "סיבת המוות" בלאקוניות מתריסה: "רצח." נזכרתי בכך כשהגיע מאתיופיה דו"ח, שכמותו קיוויתי שלא אראה עוד, על עוד עשרות מקרי מוות בין אחרוני הממתינים לעלייה לישראל. הוא ממחיש בבהירות מפחידה את ממדי הנבלה הנעשית כיום בשארית יהודי אתיופיה.

רק 8,700 מבקשי בדיקת זכאות לעלייה נותרו באתיופיה, שהרבנות כבר פסקה כי  הם מזרע ישראל וצריכים רק גיור לחומרה, מספר אפסי לעומת המוני הפרבוסלבים המוצהרים העולים יום-יום ממדינות חבר העמים. שימו לב: "מבקשי בדיקת זכאות לעלייה" פירושו אנשים התובעים: בואו, בדקו בציציותינו, התחקו אחר מוצא אמהותנו, אֵם-אחר-אֵם, שבעה דורות לאחור (הקפדה שאפילו חוקי נירנברג לא הגיעו אליה), וראו אם זכאים אנו לעלייה. עשר שנים הם מחכים לבדיקה מבזה זו, בתנאים שכמותם לא חוותה שום עדה יהודית מאז תום מלחמת העולם השנייה, ועכשיו הודיעה ממשלת ישראל: לא, אפילו בדיקה לא תהיה.

והיא יודעת למה: אם ל-80% מהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל, הרי שבדיקת זכאותם תגלה כי הם זכאים כמו קרוביהם. והנה מתפוגג עוד שקר שגור: לא מאות אלפים עומדים בתור, אפילו לא רבבה. קומץ מדולדל זה, שנותר אחרי סינונים מחמירים מאין כמותם, הוא כל שארית יהדות אתיופיה אחרי ששים שנות התנכרות מצד מדינת ישראל. במה שונה הוא מהבאים מקייב ומלנינגרד? בפשטות: בפיגמנטים.

עכשיו, אנשים אלה, שעזבו את כפריהם ב-1997 מאימת רדיפות שכניהם ונאלצו להצטופף במתחמים שהפכו למחנות פליטים ממש, נופלים לעינינו קרבן למחלות מדבקות ולרעב. על פי הדו"ח, רוב 79 הנפטרים הם ילדים ותינוקות, וגיל הפטירה הממוצע הוא 32.5. לשם השוואה, גיל הפטירה הממוצע באתיופיה כולה בעשור הקודם היה 44. אבל לא תוחלת החיים באתיופיה רלוואנטית כשמדובר באנשים המבקשים לעלות לישראל אלא תוחלת החיים בישראל. לכן, גם אם הדו"ח מפרט את סיבות המוות הרפואיות, אין באלה כדי לכסות על הסיבה הפלילית: הפקרה פושעת.

במילים אחרות: המחלות והרעב הם הגורמים למותם, אבל במשפט הפלילי לא די בגורמים כשיש גם אשמים. ולכן, הבטאם בת טגניה פנטה בת השנה (שנת פטירה: 2007, סיבת המוות: מלאריה), וויזרו בת אדיסו ימר בת הארבע (שנת פטירה: 2005, סיבת המוות: חצבת) ואחיה הבטמו בן אדיסו ימר בן השנה (שנת פטירה: 2005, סיבת המוות: חצבת), אללגנה בן אדיסו מסגנאו בן ה-13 (שנת פטירה: 2007, סיבת המוות: מלאריה) ואחיו איינאו בן אדיסו מסגנאו בן ה-3 (שנת פטירה: 2007, סיבת המוות: מלאריה), הם ועוד רבים אחרים, פעוטות, בני-נוער וצעירים, שנפטרו בארבע השנים האחרונות מסיבות ששום חברה מודרנית אינה מכירה עוד, מתו כי פקידים ערלי-לב עמדו לשטן על דרכם לארצם.

הג'וינט, שבעבר העניק טיפול רפואי לממתינים לעלייה, מסרב לתת טיפול כלשהו למסורבים אלה, כולל מתן החיסון לתינוקות. עכשיו בא איחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה והסיר מהם גם את הסיוע במזון, כולל הארוחה החמה היומית לילדים.

מי הבא בתור? כמה ילדים עוד ימותו, שאילו נבדקה זכאותם היו כיום משחקים ברחובותינו? יידע השר שטרית כי לכשיעלו ההורים השכולים ארצה ישאלו מי האחראי לעיכוב שבעטיו מתו ילדיהם. אני וחבריי נצביע אז, קבל-עם, על שטרית ועושי דברו.
 
אבשלום אליצור הוא יו"ר עמותת "מכנף דרום לציון" למען עליית יהודי אתיופיה.
 
 

 


 
Talkbacks
  reply