אורחים

"קח את החוכמה, ותעשה איתה משהו" – ראיון עם מיטל שנהר, חברה ב"מנסה ישראל"
Author: תימורה לסינגר

"קח את החוכמה, ותעשה איתה משהו" – ראיון עם מיטל שנהר, חברה ב"מנסה ישראל"

 

תימורה לסינגר

 

על ההתחלה קלטתי את הדיסקים. טעם טוב שנע בין ישן לחדש ובין עברי ללועזי, עם חיבה ניכרת למוזיקה ישראלית כמו: יעל לוי, מתי כספי, "הברירה הטבעית", "הבילויים" ו"יאפים עם ג'יפים". כשהפניתי את ראשי מהמדף, פגשתי במבטה המחויך של מיטל שנהר. החברוּת שלה ב"מנסה" – ארגון שתנאי הכניסה אליו הם אייקיו במשקל 148 ואילך, היתה התירוץ שלנו לדבר על גאונות (מילה שהיא מסתייגת ממנה) והשלכותיה על החיים. אבל מבחינתי, השתייכותה למועדון המוזיקה הספציפית שאני אוהבת, נראתה לי באותו רגע אטרקטיבית יותר מכל עניין אחר. הספיקו לי דקות מועטות בלבד לשכוח מהמוזיקה לטובת אגפים אחרים של קסם.

 

"אנחנו עושות פה אאוטינג", היא בישרה כששוחחנו בדירתה היפה, שעיצבה בעצמה, בשדרות חן בתל אביב. מתברר שרק המקורבים ביותר לשנהר, 36, אדריכלית נוף, וכיום מיישמת מערכות מידע ב"שטראוס", יודעים שהיא משתייכת ל"מנסה" – ארגון שהאייקיו של חבריו ממקם אותם בשני האחוזים העליונים של האוכלוסייה. "זאת עמותה עם הרבה כוונות טובות, שאנחנו מחפשים  מה לעשות איתן", היא מרחיבה. 


 מה מאפיין את החברים?

"הסקרנות והגיוון. האנשים באים מאספקטים שונים – חלקם רוחביים מאוד וחלקם עם תחומי עניין מאוד ספציפיים. אם, למשל, אני קוראת ספר על חורים שחורים ויש לי שאלה, אז אני אקבל תשובה מדויקת מהפיזיקאי הקרוב לביתי. יש כאן תחושת חיוּת. חוסר פחד ללכת לאיבוד גם בתוך שיחה שיכולה להיות מתפתלת ומורכבת".

 

המורכבות הזאת מאפיינת את שנהר, בחורה רגישה, שאישיותה הנעימה מכילה התבוננות עצמית נוקבת לצד הומור עצמי וגישה אקלקטית, שמתבטאת למשל בהרגלי הקריאה שלה: "תמיד אני קוראת כמה ספרים בבת אחת, מכל מיני תחומים – אחד יכול להיות על אסטרופיזיקה ואחר על השטייטל בפולין – אבל איכשהו הכל יתחבר ואני אבין למה הם פגשו אותי בדיוק בנקודת הזמן הזו. עכשיו אני קוראת את 'היהודי האחרון' של יורם קניוק, ביוגרפיה על בשביס-זינגר וספר על חורים שחורים. בינתיים הם בשלבי גישוש ועדיין לא התגבשו לכדי ישות אחת". 


מה משעמם אותך?

"לחזור על עצמי. האמת היא שאני לא זוכרת את עצמי משתעממת. זה לא מושג שאני מתחברת אליו. אם שיחה משעממת אותי, תמיד אני יכולה להפליג למחוזות אחרים".

 

"זה בסך הכל שריר"


ההבנה הראשונית שאת יותר חכמה מהסביבה שלך היתה כיף או עול?

"במשך השנים למדתי ליהנות מזה, אבל בהתחלה זו היתה קללה. קראו לי אנציקלופדיה, וזאת לא היתה מחמאה. זה נטל לילד להסתובב עם מחשבות ורגשות שלא תמיד ניתנים להעברה ברמה המילולית. נאלצתי לפתח יכולת מילולית מאוד גבוהה, שלא בהכרח עזרה לי יותר מדי להבהיר את מה שאני רוצה (צוחקת), ולמדתי גם לשתוק הרבה".


כרווקה, החיפוש שלך אחר בן זוג הוא יותר קשה או קל?

"יותר מורכב. כמו שמפתחים אנינות לטעם מסוים, ובדברים שהם פחות בתחום הטעם הזה, לא מוצאים את חדוות החך. מבחינתי מספיק שתהיה בו פתיחות, סקרנות וסוג של הפרייה אינטלקטואלית. אבל ברור שהוא צריך להיות אינטליגנט מאוד – נו, אין ברירה, צריך להודות בזה".


מה בעצם ציון האייקיו שלך?  

"אני לא יודעת".


באמת? זה לא מסקרן אותך?

זה לא משנה לי כהוא זה. חוכמה היא דבר הרבה יותר מושך בעיניי מיכולת שכלית. חוכמה זה גם לדעת איך להתנהל בסיטואציות חברתיות. אני מאמינה שהסוג הזה של המבחנים רק מעיד על פוטנציאל. אומנם נולדתי עם יכולת קצת יותר משוכללת מהממוצע, אבל מה אני עושה עם זה עכשיו? זה כמו אדם שנולד עם מערכת טונוס יותר משוכללת מאחרים, אבל זה לא קובע איפה הוא יהיה בסוף. עד כמה אתה יודע לשבח ולהגדיל ואיך אתה מחבר את הקשרים האלה? כי זה בסך הכל שריר. בסופו של יום, השאלה היא אם אתה בנאדם. קח את החוכמה הזאת, ותעשה איתה משהו".

 

"אין ספק שיש כאן פלא"

 

את מאמינה באלוהים?

"אממ... אני אגנוסטיקלית מהבחינה הזאת - לא מאמינה ולא שוללת. אני לא יכולה להכחיש שיש איזו מערכת. אנשים הגיעו לתיאוריות פיזיקליות שהן בלתי נתפסות במוח ובחושים שלנו. משהו מתחולל שם בחוץ. אין ספק שיש כאן פלא – אני לא יודעת איך לקרוא לו".


את חושבת שיש קשר בין אינטליגנציה לאמונה? 

"כן, אני חושבת שכשמגיעים לקצה גבול היכולת השכלית, עלולים ליפול לתהום שבה הכלים שלנו נשברים. ובנקודה שבה הכלים נשברים, אפשר למצוא אמונה או משהו מטאפיזי. לכן, אינטליגנציה לא מספיקה. היא צריכה לבוא עם יושר. זה לא מספיק שיודעים לנתח מערכת, צריכים להיות גם ישרים מספיק בשביל להסתכל עליה בעיניים ולראות את כולה".


לעיתים קרובות, אנשים מאוד רציונליים מסתייגים מעניינים של אמונה ואלוהים. זה נראה להם פרימיטיבי. 

"יש ציפייה מאדם אינטליגנט שיהיה שמאלני, חילוני אדוק, עדיף עם עבר קומוניסטי כזה או אחר בנוער רק"ח. ולדעתי דווקא יש משהו מאוד חשוך בנאורות הזו".


מה לדעתך הולך לקרות כאן בשנים הקרובות והרחוקות?   

"אותו דבר".


כלומר?   

"אני די פטליסטית - מאמינה שעולם כמנהגו נוהג, לטוב ולרע, ושכוחות גדולים מאיתנו קובעים מה יקרה. מצד שני, אם צריך להילחם, אני אלחם על מה שחשוב לי - הארץ שלי, השפה שלי". 


את בחורה אופטימית או פסימית?

"יאללה... אופטימית".

 

 

עוד פרטים על "מנסה ישראל", מפי ירון מירלמן, היו"ר   


מנסה (MENSA) הוא ארגון בינלאומי בעל 100 שלוחות במדינות שונות, הנועד לשמש בית לבעלי מנת משכל גבוהה (מינימום 148) ומקום להיכרות, החלפת דעות והתפתחות אישית ומקצועית.

ירון מירלמן, יו"ר מנסה ישראל, מספר שהפעילות בישראל החלה כבר בשנות ה-70. "בשנה האחרונה הצטרפו למנסה ישראל כמה עשרות חברים חדשים, ואנחנו שואפים לצרף מאות חברים וחברות חדשים".


איך החלוקה אצלכם בין גברים לנשים?
"לצערי, ישנן הרבה פחות נשים שמצטרפות לשלוחה הישראלית, ובשונה ממדינות רבות בעולם,
בישראל החלוקה היא 90% גברים ו- 10% נשים. אפשר לומר שיש פה גן עדן לרווקות".


מה טווח הגילאים?
"רובם בני 60-20".


איך מתקבלים אליכם?
"צריך להציג תוצאות מבחן IQ או לעבור מבחן פנימי שלנו, המתקיים אחת לחודש בצפון ובמרכז הארץ".

 

רוצים להיעזר במנסה ישראל? "השלוחה הישראלית", מוסיף מירלמן, "מאפשרת לארגונים חברתיים ומסחריים להשתמש בצוותי חשיבה ייעודיים המורכבים אד-הוק מחברי מנסה, בראשותה של דורית באלאן, חברת מנסה. צוותי החשיבה מספקים פתרונות יצירתיים ואינטליגנטיים לבעיות המאפיינות ארגונים בכל רמת קושי, בעיות - שלעיתים קשה לפתור בעזרת כוח האדם הפנים-ארגוני או באמצעות פנייה לחברות הייעוץ הקונבנציונליות".

 

כתובת האתר:

 www.mensa.org.il 



*


 
Talkbacks
  reply