אורחים

תנ"ח: תנ"ך נוסח חדש
Author: אב`של אודי

תנ"ח

תנ"ך נוסח חדש


מאת: אבא של אודי


תנ"ך מתורגם לעברית עכשווית

בעקבות "תנ"ך רם לבתי הספר" של אברהם אהוביה.

 

ניסיון מעניין – "תרגום" התנ"ך לעברית מודרנית. לדעתי, זה שווה ערך לניסיון לתרגם את שקספיר לשפת קוקני הלונדונית. אלא שהצצה בדוגמאות התרגום המועטות שפורסמו בעיתון "הארץ" מתאריך 5.9.08 מעלה מספר תהיות:


1) מדוע מי שאינו יכול לרדת לחקר המלה "בראשית" יבין מה זה "בתחילת הבריאה" כהצעת התרגום?


2) האומנם ו"ו ההיפוך כה מסובכת? האם "והיה בוקר והיה ערב" קליט ומובן יותר מהמקור "ויהי בוקר ויהי ערב"?


3) האומנם התרגום  מבטא את העברית המודרנית, עברית בת ימינו? ממיעוט הדוגמאות קשה מאוד לשפוט – אך נראה לי שה"תרגום" קרוב מאוד לשפת המקור, ומי שיבין אותו, יבין במאמץ קל גם את שפת התנ"ך המקורית.

 

מי שסבור שהתנ"ך אכן זקוק ל"תרגום" לעברית של היום – ודאי ימצא עניין בהצעתי דלהלן. בהצעתי אינני נוקט בשיטת "פסוק מול פסוק", ואני מרשה לעצמי קצת לסטות מן המקור ולהרחיב: "מתורגם ומשופר". (ביידיש זה נשמע יותר טוב: "פארטייצ'ט אונד פארבעסערט").

 

איך  נעשה  העולם.

על הסיפתח עשה אלוהים ת'שמיים  ות'ארץ. אממה מה? הארץ יצא לו עקום. היה שם בלגן עצום וסמטוחה שלמה, והיה חושך כמו בחור של התחת של קוף. אז אלוהים עשה: "יללה, אור!" ונהיָה אור. התְדַלֵק האור.

אז נהיָה כזה כאילו שתי חצאים: חצי אור, חצי חושך. מה עשה אלוהים? נתן לשתי החצאים שמות. לחצי של אור קרא יום, לחצי של חושך קרא לילה, וגם כשנגמר החושך ולפני שמתחיל האור קרא בוקר, וכשנגמר האור ולפני שמתחיל החושך קרא ערב, ולכל העסק כולו קרא יממה – וככה נגמר היום הראשון.

 

ביום השני אלוהים ראה שהסמטוחה עוד לא נגמרה, למה שהמים היו מעורבבים לגמרי והרוח של אלוהים הייתה כזאתי כאילו מסתלבטת עליהם – אז הוא שם בוכטה גדולה של מים בבוידעם הכי גבוה שלו שנקרא רקיע והוא קרא לו שמים וככה נגמר היום השני.

 

שתבינו: כל מה שאלוהים עשה זה רק בפה, בדיבורים, למה שאם היה מתחיל לעשות בידיים הוא לא היה גומר עד היום, אפילו. אבל גם רק בדיבורים זה לא היה פשוט, למה היה צריך לזכור להגיד את כל השמות של כל הדברים שהוא רצה לעשות. אלוהים לא אמר: יהיה שמונדור – אז באמת אין שמונדור בעולם.

 

אז אלוהים אמר למים להתאסף במקום אחד, שיהיה ים. רק התאספו המים ונהיה ים – ופתאום התגלתה היבשה. אז אלוהים היה מבסוט וחשב לו: סבבה, שניים בכרטיס אחד! ואז הוא אמר: אם ככה – אז אני רוצה דשא ביבשה שנקרא לה ארץ, ואני רוצה את כל העצים ואת כל הפירות ואת כל ה... אני לא יודע והכל באמת נהיָה ואלוהים נהיָה מה זה מבסוט? אין עליו! והוא עוד פעם חשב לו: סבבה! וככה נגמר היום השלישי.

לכן היהודים – גם מי שלא מאמינים באלוהים – משתדלים להתחתן ביום שלישי בשביל שפעמיים חשבו בו דברים טובים כמו: סבבה! בייחוד עכשיו, בזמנים שלנו, שיש הרבה גירושין והרבה חתונות שניות , שיהיה מזל גם לסיבוב השני. כמו שאמרנו: שניים בכרטיס אחד.

 

אז אלוהים חשב: עשיתי אור וחושך, יום ולילה – אבל המניאקים האלה עושים מה שבא להם, נכנסים אחד בשני ונעלמים מתי שרוצים. צריך לשים עליהם מושלים, אז הוא עשה שני כדורים מאירים גדולים גדולים, ענקיים. את הכדור הגדול, שאנחנו קוראים לו שמש, הוא עשה למושל על האור, על היום, ואת הכדור היותר קטן והפחות מאיר, שאנחנו קוראים לו ירח, הוא שם על החושך, על הלילה, אבל למה שלירח יש פחות אור הוא נתן לו לעזרה את הכוכבים. וככה נגמר היום הרביעי.

 

כשנגיע  להמשך, תראו שאלוהים אמר: נעשה אדם בצלמנו, כדמותנו, ופה אנחנו רואים שאלוהים מתנהג בדיוק כמו הרבה כלכלנים ושרי אוצר: על היום-האור הוא שם את השמש, שיהיה להם עוד יותר אור – אבל על החושך המסכן הוא שם את הירח שלא עוזר הרבה. ולא רק זה: הוא מוסיף את המון הכוכבים שכולם בטח עולים הון במסים ובמשכורות.

 

עכשיו עשה אלוהים את כל העופות ואת כל הדגים ואת כל השרצים שבים וגם את כל התנינים הגדולים ואמר לכולם...........לא חשוב... אני יספר לכם אחר כך. וככה נגמר היום החמישי.

 

ביום שישי על הסובוח' התלבש אלוהים על הארץ, נתן לה רשימה – לא כתוב, רק בפה – של חיות, אריות וכאלה: של בהמות, פרות וכאלה ושל רמשים, ג'וקים וכאלה ואמר לה: את כל זה אני רוצה עכשיו, בפוקס, על המקום! וזה הכול נהיה, ואלוהים שוב היה מבסוט עד הגג.

עכשיו אמר אלוהים – ואני יגיד את זה במלים שלו, כמו שכתוב בתנ"ך: "נעשה אדם בצלמנו, כדמותנו". יעני, כזה כאילו נצטלם, ולפי התמונה שתצא נעשה אדם. והוא באמת עשה אותם זוג, זכר ונקבה, והם מצאו חן בעיניו, ואז הוא אמר להם: יללה, חבר'ה, לכו תזדיינו ותמלאו את הארץ בילדים שיוכלו לשלוט על כל החיות שעשיתי.                        את האמת? הוא אמר אותו דבר ביום חמישי לדגים ולעופות – אבל לא רציתי לחזור על אותם מלים גסים פעמיים.

 

וזהו! נגמר יום שישי, נהיה שבת. אלוהים יכל לשבת בכורסה, לשים רגל על רגל ולהסתכל בטלוויזיה – אממה עוד לא היה אז טלוויזיה...

 

 

סיכומים

בואו נראה מה למדנו היום:

 

*) אלוהים עשה את האדם זכר ונקבה. כל הסיפורים שמספרים אחר כך על צלע – שְמֶלָה הם המצאות

    שוביניסטיות של הגברים. גם ככה יש מספיק שוביניזם בזה ששם את הזכר לפני הנקבה.

 

*) אנחנו רואים שאלוהים היה אגואיסט לא קטן. הוא עשה את האדם כמו את כל החיות צמחוניים, אוכלי

    ירקות ופירות בלבד – אבל לעצמו הוא השאיר את כל מאכלי הבשר הכי טובים מבהמות כשרות ובלי

    מום בלבד. זה שהאדם לא שמע בקולו והתחיל לזלול בשר זה סיפור בפני עצמו – אבל אולי בגלל זה

    באמת גלינו מארצנו.

    גם חיות ועופות הטרף מצפצפים עליו וזוללים בשר בכל פה, ורק הבהמות שומעות בקול אלוהים

    ואוכלות  רק עשב – אז בשביל זה הם באמת רק בהמות.

 

*) ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד – משהו לא מסתדר לי כאן. היום מתחיל בערב ונגמר בבוקר? ואיפה

    הצהריים? אם זה קיצור, והערב הראשון שייך ליום שקדם לו – אז זה יום אפס, שאין דבר כזה. ואם

    זה שייך ליום שאחריו – אז יוצא שאלוהים עוד עבד בשבת בבוקר, כמו שבאמת כתוב: "ויכל אלוהים

    ביום השביעי מלאכתו אשר עשה". זה בעיה, וצריך לפנות למרן עובדיה שיתרץ ויסביר.

 

*) אני מאמין שמצאתי את הנוסחה שתפשר בין תורת האבולוציה של דארווין לבין סיפור הבריאה

    שבתורת משה.

    אנחנו יודעים... אנחנו יודעים? המדענים מספרים לנו שהיקום קיים 13 מיליארד שנים ושבועיים, או

    משהו דומה. הם גם מספרים לנו שהיקום נוצר ב"מפץ הגדול" באלפית של אלפית השניה , או משהו

    דומה.

    ישנם כל הסיכויים שאם נכפיל את הערך הראשון בשני – ואפשר כמובן לשחק קצת בנתונים

    המספריים – תהיה התוצאה: ששת ימי הבריאה...

 

                                                                                                               חיים.

 

20.9.2008

                                                                                      



*



 
Talkbacks
  reply